כללי

על השולחן: חומר, צורה ודימוי ערוכים לסעודה מקומית

מבט מחודש אל מאה שנות הקרמיקה הארמנית של ירושלים, 2019-1919

ד"ר נירית כליפא שלו

מיהו יוצר ירושלמי? מי יכול להציג אילן יוחסין תרבותי או דתי המזכה אותו בנחלה בירושלים של מטה ובהבטחה לירושלים של מעלה? במאה ה-20, שבה התבססה ההגדרה העצמית הלאומית, ובפתחה של המאה ה-21 שבה הביטוי האישי היה למובן מאליו, נעשו שאלות של זהות מקומית למשמעותיות, והן באות לידי ביטוי גם בייצוג האותנטי במלאכות-היד ובאומנויות הדקורטיביות (Arts & Crafts). הגדרת המקומיות וניכוסה על ידי קהילות וקבוצות הפועלות בשדה המציאות הירושלמי נמצאות בבסיס העשייה ומניעות אותה. סביבן נוצרו זהויות מגוונות וכללי מבחן ואתיקה חדשים ודינמיים. כלי הבית – כלי נוי ושולחן, המשקפים תרבות חומרית מקומית – הם תוצרים של המצוי: החומר והטכניקה המסורתיים, והרצוי: תפיסות דתיות, חברתיות ופוליטיות.

להמשך קריאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: