מבט מחודש אל מאה שנות הקרמיקה הארמנית של ירושלים, 2019-1919
ד"ר נירית כליפא שלו
מיהו יוצר ירושלמי? מי יכול להציג אילן יוחסין תרבותי או דתי המזכה אותו בנחלה בירושלים של מטה ובהבטחה לירושלים של מעלה? במאה ה-20, שבה התבססה ההגדרה העצמית הלאומית, ובפתחה של המאה ה-21 שבה הביטוי האישי היה למובן מאליו, נעשו שאלות של זהות מקומית למשמעותיות, והן באות לידי ביטוי גם בייצוג האותנטי במלאכות-היד ובאומנויות הדקורטיביות (Arts & Crafts). הגדרת המקומיות וניכוסה על ידי קהילות וקבוצות הפועלות בשדה המציאות הירושלמי נמצאות בבסיס העשייה ומניעות אותה. סביבן נוצרו זהויות מגוונות וכללי מבחן ואתיקה חדשים ודינמיים. כלי הבית – כלי נוי ושולחן, המשקפים תרבות חומרית מקומית – הם תוצרים של המצוי: החומר והטכניקה המסורתיים, והרצוי: תפיסות דתיות, חברתיות ופוליטיות.
